היי כולם :)
נהניתם מהפרק הראשון והשני של המסע של מרינה? סדרת מתח, כייף וצחוקים? ואולי עוד דברים שתגלו בהמשך.... הנה הפרק השלישי של הסיפור-
פרק קודם-
איתי שקד בר ומייקל ירדו למרתף לחפש את הסיבה להפלת הפינאטה ולהפסקת החשמל. מייקל מצא ספר ישן, שהוא ושקד לעולם לא ראו אותו בביתם. הם מצאו בספר מכתב ובו היה כתוב: הצילו אותי! אני מרינה!. וגילו חור בספר עם טבעת.
פרק 3-
כולם נדהמו!
"איך הספר הזה הגיע לכאן? איך משהו פרץ אלינו? איך?!" פרץ מייקל בתדהמה.
לפני שהספיק לסיים את המשפט שקד עצרה אותו ואמרה: "מייקל תירגע! אולי זאת מתיחה של אחד הילדים? כמה פעמים אפשר להגיד לך שאתה דואג יותר מדי! תפסיק!".
בר ואיתי שתקו. "טוב אני לא מתכוון לשתוק על זה, בואו נעלה למעלה לבדוק מי עשה את זה" ענה איתי.
מייקל איתי ושקד עלו למעלה. "חכו רגע!" אמרה בר, "זאת אותה הטבעת שיש לי על היד! הטבעת שדודה שלי קנתה לי!" כולם שתקו והרימו את גבותיהם. "אני מתכוונת, שבזמן שדודתי הביאה לי אותה, היא אמרה שהיא עלתה המון המון כסף, כמה מאות אם אני לא טועה. למה שמשהו יימתח אותנו עם טבעת ממש יקרה?" הסבירה בר. "בר צודקת" השיב מייקל. "אין בעולם משהו שייותר על טבעת כזו יקרה, מה שכן.." הסתכל מייקל על בר, "זאת טבעת ממש יפה" המשיך מייקל ושניהם הסמיקו. בר הנהנה להבעת תודה. "בר, את יודעת איפה דודה שלך קנתה את הטבעת?" שאל איתי. "כן, בחנות בקצה העיר שנקראת אמממ... X בוטיק לפינגווין" ענתה בר. "מעולה, אז חברים זה לא מחוק אם זו טבעת יקרה, אנחנו צריכים ללכת להחזיר אותה לחנות שלה, או לפחות לשאול עליה דברים, זה נראה לי קצת חשוד" הסביר איתי. שקד הסכימה איתו והלכה להודיע לכולם שהמסיבה הסתיימה. כולם הלכו לבתיהם חוץ ממייקל שקד בר ואיתי, שנשארו במרתף לחשוב על התעלול הנורא.... למחרת בבוקר החליטו לנסוע לחנות...
לאחר שעתיים של נסיעה במונית. הגיעו לחנות התכשיטים. בר דחפה את דלת הכניסה לחנות. כשנכנסו ראו שהחנות ריקה לגמרי. 'מוזר' חשבו. המוכרת נראתה זועפת. "שלו.." נסתה שקד לאמר שלום למוכרת אך המוכרת ישר התפרצה "שלום גם לך" בקול זעפני. "הכל בסדר? תמיד כזה ריק כאן?" החליט מייקל לשאול. "זה שעות הפתיחה, אנשים מגיעים אחר הצהריים." היא ענתה. "בקיצור.. באנו להחזיר טבעת שמצאנו בבית שלנו, טבעת כסופה, כזו" הראיתה שקד למוכרת את הטבעת. המוכרת הרימה גבות ואמרה: "מצטערת, הפסקת הצהריים שלי התחילה כרגע, החנות סגורה לשעה! המשך יום טוב" המשיכה המוכרת בקול הזעפני שלה, היא השאירה לילדים לצאת וסגרה את הדלת של האיגלו. "טוב.. נראה שנאלצנו לחכות בחוץ שעה... רוצים להסתובב באיזור בינתיים?" שאל איתי. "מה עובר על המוכרת הזאת?" אמרה שקד ללא הקשבה לאיתי. "כאילו שהטבעת הזאת מקוללת...." המשיכה שקד.
נהניתם מהפרק הראשון והשני של המסע של מרינה? סדרת מתח, כייף וצחוקים? ואולי עוד דברים שתגלו בהמשך.... הנה הפרק השלישי של הסיפור-
פרק קודם-
איתי שקד בר ומייקל ירדו למרתף לחפש את הסיבה להפלת הפינאטה ולהפסקת החשמל. מייקל מצא ספר ישן, שהוא ושקד לעולם לא ראו אותו בביתם. הם מצאו בספר מכתב ובו היה כתוב: הצילו אותי! אני מרינה!. וגילו חור בספר עם טבעת.
פרק 3-
כולם נדהמו!
"איך הספר הזה הגיע לכאן? איך משהו פרץ אלינו? איך?!" פרץ מייקל בתדהמה.
לפני שהספיק לסיים את המשפט שקד עצרה אותו ואמרה: "מייקל תירגע! אולי זאת מתיחה של אחד הילדים? כמה פעמים אפשר להגיד לך שאתה דואג יותר מדי! תפסיק!".
בר ואיתי שתקו. "טוב אני לא מתכוון לשתוק על זה, בואו נעלה למעלה לבדוק מי עשה את זה" ענה איתי.
מייקל איתי ושקד עלו למעלה. "חכו רגע!" אמרה בר, "זאת אותה הטבעת שיש לי על היד! הטבעת שדודה שלי קנתה לי!" כולם שתקו והרימו את גבותיהם. "אני מתכוונת, שבזמן שדודתי הביאה לי אותה, היא אמרה שהיא עלתה המון המון כסף, כמה מאות אם אני לא טועה. למה שמשהו יימתח אותנו עם טבעת ממש יקרה?" הסבירה בר. "בר צודקת" השיב מייקל. "אין בעולם משהו שייותר על טבעת כזו יקרה, מה שכן.." הסתכל מייקל על בר, "זאת טבעת ממש יפה" המשיך מייקל ושניהם הסמיקו. בר הנהנה להבעת תודה. "בר, את יודעת איפה דודה שלך קנתה את הטבעת?" שאל איתי. "כן, בחנות בקצה העיר שנקראת אמממ... X בוטיק לפינגווין" ענתה בר. "מעולה, אז חברים זה לא מחוק אם זו טבעת יקרה, אנחנו צריכים ללכת להחזיר אותה לחנות שלה, או לפחות לשאול עליה דברים, זה נראה לי קצת חשוד" הסביר איתי. שקד הסכימה איתו והלכה להודיע לכולם שהמסיבה הסתיימה. כולם הלכו לבתיהם חוץ ממייקל שקד בר ואיתי, שנשארו במרתף לחשוב על התעלול הנורא.... למחרת בבוקר החליטו לנסוע לחנות...
לאחר שעתיים של נסיעה במונית. הגיעו לחנות התכשיטים. בר דחפה את דלת הכניסה לחנות. כשנכנסו ראו שהחנות ריקה לגמרי. 'מוזר' חשבו. המוכרת נראתה זועפת. "שלו.." נסתה שקד לאמר שלום למוכרת אך המוכרת ישר התפרצה "שלום גם לך" בקול זעפני. "הכל בסדר? תמיד כזה ריק כאן?" החליט מייקל לשאול. "זה שעות הפתיחה, אנשים מגיעים אחר הצהריים." היא ענתה. "בקיצור.. באנו להחזיר טבעת שמצאנו בבית שלנו, טבעת כסופה, כזו" הראיתה שקד למוכרת את הטבעת. המוכרת הרימה גבות ואמרה: "מצטערת, הפסקת הצהריים שלי התחילה כרגע, החנות סגורה לשעה! המשך יום טוב" המשיכה המוכרת בקול הזעפני שלה, היא השאירה לילדים לצאת וסגרה את הדלת של האיגלו. "טוב.. נראה שנאלצנו לחכות בחוץ שעה... רוצים להסתובב באיזור בינתיים?" שאל איתי. "מה עובר על המוכרת הזאת?" אמרה שקד ללא הקשבה לאיתי. "כאילו שהטבעת הזאת מקוללת...." המשיכה שקד.
אמשיך כשיהיו 34 קוראים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
בתגובתכם, שמרו על שפה נקייה.
המשך גלישה נעימה! D: